Wit-:בלוג WIT - רבעון ראשון 2010

מתוך Wit

<בלוג WIT

גרסה חדשה של Confluence באוויר

אתמול (ב-24/3) חברת Atlassian האוסטרלית הוציאה את גרסה 3.2 של תוכנת הוויקי המפורסמת שלה - Confluence. גרסה 3.2 משלבת בין פשטות השימוש בעורך הוויזואלי המותקן בקונפלואנס (tinyMCE) לבין כתיבת וויקי (wiki markup). להלן הפיצ'רים העיקריים של הגרסה החדשה:

1. עבודה נוחה יותר עם קישורים - auto complete ללינקים במערכת בזמן שאתם מתחילים לכתוב אותם.
2. עבודה נוחה יותר עם תוכן עשיר - auto complete לתמונות, מצגות, קבצי וורד ואקסל וקבצי PDF בזמן שאתם כותבים, ככה שלא תצטרכו להוריד את הידיים מהמקלדת.
3. קיצורי מקלדת - קיצורי מקלדת נוחים שמאפשרים לכם לוותר על העכבר כשאתם עורכים ב-Confluence
4. ערכות נושא חדשות - עיצובים חדשים לוויקי שלכם.

(27.03.10)

פחות small talk, יותר שיחות עומק
על פי מחקר של ד"ר מתיאס מל מאוניברסיטת אריזונה, מסתבר שאנשים שעוסקים ביום-יום בשיחות ודיוני עומק (אנשי מקצוע) הם אנשים יותר מאושרים מאלה הנוגעים רק בפני השטח בנושאים רבים. המסקנה המתבקשת מהמחקר היא שלא חשוב במה אתה עוסק, תמצא לפחות נושא אחד שאתה באמת אוהב ותתעסק בו לעומק.
(27.03.10)

אם ברצונך לפתור בעיות מורכבות, צא מהקופסה
החשיבה היחסית של איינשטיין

אלברט איינשטיין, שקיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת ציריך, מעולם לא קיבל קביעות באוניברסיטה וטוב שכך. כי הרי אם היה מקבל אותה, היה הופך במהרה כשאר הסגל האקדמי באוניברסיטה ללא המוטיבציה לשנות סדרי עולם והסטטוס-קוו היה הופך למנת חלקו. במצב הסטטוס-קוו הוא לא היה מגיע לאנומליות שגילה במכניקה הניוטונית ולא היה מפתח את תורת היחסות.

הנקודה שלי היא שישנם יתרונות מסוימים כשאתה נמצא בשוליים. אם מסתכלים על הבעיה מהצד, קרוב לוודאי שיהיה פשוט יותר להבין מה לא עובד. במקום להתעלם מהלא צפוי, אנחנו יכולים לקחת את היוצא דופן יותר ברצינות. פתרונות חדשים צצים מתוך ההפתעה מהלא צפוי.

הסתכלות נקודתית מבחוץ

בעוד שרוב המחקר המדעי קורה באופן אינדיבידואלי, דווקא רוב הרעיונות המהפכניים מגיעים ממפגשי מעבדה, בהם חוקרים רבים מציגים אחד לשני את תוצאות הניסויים שלהם. דווקא בסביבה זו נשאלות השאלות הקשות והנתונים שנראו לכל אחד ואחד זניחים (באמתלה של אנומליות או תנאי ניסוי לא טובים) פתאום מתגלים באור חדש שמחייב את החוקר לצאת מהקופסה של מה שהוא מכיר ולהתמודד עם נתונים שהתאוריות הנוכחיות לא מצליחות להסביר. "הירידה לשוליים" מאפשרת לחוקר לנסות ולהתמודד עם האמיתות של התיאוריות העומדות בבסיס תוצאות הניסויים שלו ולהגיע להבנות פורצות דרך בתחומו.

תיאוריות אלה הן תוצאה ישירה של שיתופיות ידע בלתי אמצעית ולא עבודה יחידנית. שיתופיות זו מכניסה מימד חדש של ידע לתוך העבודה שגורמת לחוקרים (וגם לנו) להסתכל מהצד על הדברים היומיומיים שהם (ואנחנו) עושים.

(גרגורי רשקביץ') (22.03.10)

תפנו קצת זמן לעבודה שיתופית
אם בארגון שלכם אומרים שעבודה שיתופית-חברתית (social working) היא בזבוז זמן, תשאלו אותם למה הדיונים שלהם מתמשכים מבוקר ועד ערב, בדרך כלל עם אפקטיביות נמוכה ולמה הם כותבים דוחות של 40 עמודים שאף אחד לא טורח לקרוא.
(21.03.10)

איך יוצרים חברה שיודעת הכל
לורן גיבסון פול כותבת במגזין CIO שיותר ויותר חברות מבינות שיש צורך לעודד עובדים לחלוק את הידע האישי שלהם, מכיוון שאם לא יעשו כן, ידע זה יישאר אצלם בראש. היא מסבירה שכאשר קמעונאית המכולת Giant Eagle ניסתה לעודד את העובדים שלה לחלוק ידע, הם עמדו בפני אתגרים משמעותיים:

1. רוב העובדים ברשת החנויות, המונה 215 סניפים, לא השתמשו מעולם במחשבים בעבודתם.
2. תרבות התחרות גדלה בין כל מנהלי החנויות ברשת, עם עובדים המתחרים על בסיס יומי כדי להשיג את המכירות הטובות ביותר והמספר הנמוך ביותר של גניבות מהחנות. רוח תחרותית זו לא אפשרה כמובן לאנשים לעבוד בשיתוף ולשתף מידע שיכול היה לתת להם יתרון אחד על השני.

הודות למאמציו של אחד ממנהלי הסניפים החברה ראתה רווח ממקור לא צפוי, ע"י מתן דוגמא אישית למנהלים אחרים. מנהל זה פרסם את רעיונו לתצוגת מאכלי ים שהביאה לגידול של 200 דולר בשבוע במכירות. מעטים ממנהלי החנויות האחרים ניסו את הרעיון, והצלחתם המשותפת הביאה לרווח של 20,000 דולר לחברה. אם הרעיון היה מוצג בכל החנויות, החברה העריכה שהרווחים היו מגיעים עד ל350,000 דולר כתוספת להכנסה. לראות את תועלת השורה התחתונה של שיתוף מידע כזה הניע את העובדים מעבר לספקות ההתחלתיות שלה, כאשר זה מדרבן אותם לנסות ולדחוף אחד את השני להביא את הרעיונות וההצעות הטובות ביותר, ולשנות את צורת העבודה הקודמת."עכשיו הם מתחרים בשוק הרעיונות" אמרה סגנית מנהלת רשת החנויות.

(גרגורי רשקביץ) (25.02.10)

הגמישות של הוויקי היא המפתח להצלחתו
טכנולוגיות ווב 2.0, ובמיוחד וויקים, מאפשרים ותומכים בשינויים ובגמישות בצורה מובנית. הגמישות בוויקי מבוטאת באמצעות האפשרות לבצע ניהול ידע בצורה שיתופית. פתיחות זו לשינויים מאופשרת מכיוון שוויקים רבים נבנו בארכיטקרטורה פתוחה, מה שמאפשר (טכנולוגית) לפתח ולהרחיב את הוויקי בצורות חדשות ובלתי צפויות. לוויקים רבים קיימות קהילות נרחבות של מפתחים שממשיכות לפתח כל הזמן תוספים לוויקי שמוסיפות לו יכולות חדשות התומכות בגישות חדשניות שבד"כ מחויבות מציאות בקרב ארגונים שנושא החדשנות חשוב להם.

הגמישות המסופקת ע"י רוב פלטפורמות הוויקי היא הסיבה מספר אחת להצלחת הוויקים במקומות כה רבים. דרישות ושיפורים חדשים קלים מאוד להכנסה למערכת. עם כל זה, גמישות השינויים בתוכנת הוויקי תלויה בתהליכי הפיתוח במחזור החיים של תוכנת הוויקי הספציפית, עליהם אחראי צוות הפיתוח/התמיכה של הוויקי. לכן תהליכי פיתוח גמישים בקרב צוותים אלה (כדוגמת SCRUM) הם מפתח חשוב בהצלחת הפלטפורמה בו הגמישות היא חלק חשוב ביצירת כלי טכנולוגי רלוונטי לאורך זמן.

גרגורי רשקביץ (24.02.10)

מדיה חברתית בעולם העסקי
תראו איך וויקים ומדיה חברתית נכנסים חזק לכל ארגון וכל חברה.

גרגורי רשקביץ (23.02.10)

השתתפות באל-כנס הראשון של הפורום לניהול ידע בישראל
היום (ה-22.2) הצגנו את הפתרונות שלנו ב(אל) כנס לניהול ידע שהתקיים ברמת אפעל. בכנס הועברו תכנים השונים במהותם מהכנסים הרגילים בתחום זה, והאנשים (וכמובן גם אנחנו) זכינו בהשתתפות בקבוצות חשיבה וסדנאות מצוינות שיצרו הרבה ידע חדש בקרב המשתתפים ובעיקר הציפו סוגיות כאלה ואחרות המהוות בעיניי את הבעיותיות בתחום ניהול הידע היום בישראל (ולא רק). גם היום, כ-20 שנים אחרי שניהול הידע החל להיכנס לארגונים, רבים בתחום הזה מאמינים שניתן "להטמיע ניהול ידע ארגוני", כאשר למעשה הנחה זו שגויה מיסודה מכיוון שלא ניתן לנהל ידע ארגוני. ידע לא יכול להיות מנוהל, זו סתירה פנימית מכיוון שמטבע הדברים ידע נוצר כתוצאה מחיכוך (באנשים או במשימות), פעולה הפוכה מסדר שמאפיין תהליכי ניהול.

ייתכן שמה שאנחנו חייבים לעשות, מעבר לססמאות הרגילות (תרבות ארגונית ומיניי ירקות) הוא 2 דברים:

1. להשלים עם העובדה שלא ניתן לנהל ידע. כן, להשלים. לא להילחם עם זה, פשוט להשלים.
2. להתחיל לעבוד על פי תפיסת ה-WEB 2.0. לא לדבר על זה. ליישם את זה בפועל

ארחיב קצת על הנקודה השנייה. צריך להפסיק לדבר במונחים של מילות מפתח, תגים, מידע מובנה, פורמליזציה של ידע, אישור תכנים, נציגי ידע, מנהלת ידע וכד' ולהתחיל לדבר במונחים של שיתופיות, חיפוש חזק ומידע סמנטי. חייבים ליישם את התובנות של האנושות לגבי שימוש במידע - גוגל, וויקיפדיה וטוויטר - על מנת להצליח להשתמש בידע בצורות הנכונות. ייתכן שכל מה שאנחנו צריכים לשאוף אליו היא השפיות ולא השלמות.

(KMISR10)

גרגורי רשקביץ (23.02.10)

וויקי היא דרך חדשה לעשות את העבודה שלנו
כמה פעמים נתקלתם באנשים שמתארים כלי חדש בתור משהו שמספק דרך חדשה לעשות את העבודה, כאשר בפועל ההיפך היה הנכון? למזלנו, בתחום זה וויקי הוא הדבר האמיתי.

תנו לאנשים לקחת צעד קדימה

כאשר נכנס משהו חדש לחייהם של אנשים, הם צריכים את החופש לחקור אותו ולהתאים אותו לדרכיהם, ללא החוקים והכללים שמורגלים בארגון:

• מודולי אבטחה כבדים, פורמטים קשיחים, תבניות מורכבות וניהול top-down מאסיבי יהפכו את הוויקי שלכם לאותה מערכת ניהול ידע ישנה ולא טובה שכל כך פחדתם ממנה ושכל כך לא הצליחה מעולם.
• התוכן הטוב ביותר מגיע מאנשים בקהילה שיש להם יד חופשית להתבטא ולא לפחד להיענש על מה שהם כתבו. לא יהיה סיכוי להגיע למסה קריטית של תוכן, אלא אם כן האנשים ירימו את הכפפה ויתרמו מרצונם החופשי.

תתכוננו להצליח ולא להיכשל

שימו לב שבד"כ כלל שמים דגש על מה שלא צריך לעשות במקום להתייחס למה שכדאי לעשות. להכוונה, לעומת זאת, יש קונוטציות הרבה יותר חיוביות והיא יכולה ליצור השפעה טובה הרבה יותר על אנשים. זכרו שמעט מדיי הכוונה תגרום למעט מידיי פעילות בוויקי ותגרום רק לאנשים מסוימים עם דרייב פנימי להשתמש בוויקי.

השורה התחתונה כאן היא שאתם צריכים לחשוב יותר במונחים של הכוונת אנשים במקום במונחים של כללים, מגבלות ודרכי מדידה. אם תתרכזו בלתת לאנשים הכוונה, הדרכה, גישה ומוטיבציה במקום כללים, מגבלות ומדידות, הם יספקו כמות מדהימה של הצלחה - מעל ומעבר לציפיותכם ומחוץ לתחום קריטריוני המדידה שלכם - ותהיה להם אף יותר מוטיבציה להמשיך.

אם תהיו מרוכזים ב"איך הוויקי ייכשל" ולא בהצלחה שלו - חרצתם את גורלכם. המחיר של הכשלון הוא מחיר זעום. מחיר ההצלחה הוא אדיר (באמת, הוא כזה - אז אל תנסו למדוד אותו...).

גרגורי רשקביץ (23.02.10)