Wit-:בלוג WIT - רבעון שלישי 2008
מתוך Wit
בלוג WIT - רבעון שלישי 2008
תוכן עניינים |
הסוד להצגת פרזנטציה אותה כולם יזכרו
מי מאיתנו לא רוצה שיזכרו את את הפרזנטציה שלו גם אחרי הכנס? אז זהו, שיש לי כמה טיפים איך אפשר להשתפר בנושא, ונחשו מה, זה קשור לוויקי...
לפני שחומר שיווקי שמחולק בעקבות הפרזנטציה יכול להיות בר שימוש עבור משתתפי הכנס כל הדברים הבאים צריכים לקרות:
- הם צריכים לקחת את הדפים המחולקים אחרי הפרזנטציה - מחסום 1
- הם צריכים להשאיר אותם אצלהם (ולא לזרוק אותם לפח האשפה הקרוב) - מחסום 2
- הם צריכים לתייק/לקטלג אותם באיזה שהוא מקום - מחסום 3
- הם צריכים להיזכר שיש להם את זה גם אחרי מספר ימים ולקרוא אותם/להשתמש בהם - מחסום 4
זאת דוגמא טובה לחוסר האפקטיביות של ניירות מודפסים בגלל המכניקה הסבוכה המעורבת בטיפול ובאחסון המידע שנמצא עליהם - ובסוף אי אפשר גם לחפש בתוכם בצורה אפקטיבית!
המציאות היא שרוב הניירות האלה נתקעות לכם באיזו שקית או בתיק ואתם רואים אותם שוב רק כאשר אתם מוציאים אותם החוצה, בדרכם אל פח הזבל.
לעומת זאת, הוויקי יכול להכיל קישורים, את הנקודות המרכזיות והחשובות מהמצגת ולעודד התייחסות לתוכן המצגת גם לאחר שהכנס נגמר ועבר, והכל ע"י הוספת אותו דף וויקי ל"מועדפים" שלכם בשנייה (הסרת מחסומים 1 ו-2). לכן, השימוש בוויקי עושה כאן יותר בפחות עבודה.
מחסום 3 מוסר אף הוא כי עכשיו מספר אנשים תורמים לוויקי, ובין השאר הם מסדרים את הדפים במבנה נכון והגיוני.
לבסוף מוסר גם מחסום 4 בגלל שברגע שהאנשים עובדים עם המערכת יש להם מושג על סוג המידע שיש בה והם יכולים כמובן לחפש כל מילה/ביטוי בזכות מנוע החיפוש המובנה שיש בכל וויקי.
וויקי. גאוני כבר אמרתי?
יפעת בריינר (20.9.08)
איך הוויקי יכול לשנות את ההרגשה שלנו לגבי העבודה?
אני מאמינה שאפשר לאהוב את מה שעושים בעבודה. כשאני רואה על הדברים הפחות נחמדים בעבודה - דברים כמו תיבת מייל מפוצצת, דיונים שטחיים ולא ממוקדים וחוסר ההבנה והבילבול שמושכים את הפרויקטים למטה - אני רואה הזדמנות. אני רואה הזדמנות גדולה לקחת צעד אחורה, להסתכל בפרפקטיבה אחרת על מה שבאמת חשוב ולתקן את כל הדברים "המציקים" האלה על מנת שנרגיש באמת את החשיבות של מה שאנחנו עושים בעבודה.
הוויקי הוא רק חלק מזה. אני כל כך מתלהבת מהכלי הזה מכיוון שהוא מייצג כל כך הרבה יותר מהכלים הריקים, המלאכותיים והעקומים של העבר. זוהי התוצאה של של חשיבה מחודשת על הדרך בה אנשים מתקשרים, משתפים ובונים ידע האחד עם השני. החשיבה הזאת הצליחה להביא לנו כלי שמאפשר שיכול לשמש כפלטפורמה לעשות שינוי משמעותי אך לא "פולשני" בדרך שבה אנחנו עובדים ביום יום. שינוי שלא מטלטל את עגלת התפוחים אלא מוודא שהתפוחים מוצגים בדרך הטובה ביותר ושכל העגלה תהיה הצלחה אדירה.
יפעת בריינר (15.9.08)
שלושה הבדלים בין וויקיפדיה לוויקי ארגוני
וויקים ארגוניים ו-וויקים באינטרנט (כדוגמת וויקיפדיה או וויקימילון) מספקים את אותה הפונקציה הבסיסית - היכולת לערוך תוכן בתוך דפדפן - אבל יש ביניהם מספר הבדלים מהותיים:
- אבטחה - וויקים באינטרנט בדרך כלל פתוחים לכל אחד וכל אחד יכול לקרוא ולערוך את התוכן שיש בהם, לפעמים אפילו בלי הצורך להזדהות מול המערכת. וויקים ארגוניים, לעומת זאת, לא פתוחים בד"כ או שפתוחים בחלקים מסוימים. על מנת להיכנס לדף מסוים, אתה חייב שיהיה לך חשבון שמישהו נתן לך, כולל רמה מסוימת של הרשאות. יותר מזה, בוויקים ארגוניים הרשאות יכולות להיקבע ברמה של כל דף, כך שמשתמש יכול לערוך דפים מסוימים ודפים אחרים לא.
- קישוריות - ההרשאות בוויקי ארגוני מתוכננות לפי חשבון משתמש ע"ב מערכות הרשאות כמו LDAP ו-Active Directory, כך שהמשתמש יכול להיכנס לוויקי עם אותם פרטי ההזדהות איתם הוא נכנס לתיבת המייל שלו, לרשת של החברה וכד'.
- שימושים - וויקים ארגוניים משמשים לרוב ל:
- יצירה ותחזוקה של בסיסי מידע
- ניהול פרויקטים
- איסוף ידע סמוי
- ניהול דיונים - בניית האג'נדה, תיעוד הדיון ורישום הנושאים לפעולה (action items)
לרוב, וויקי ארגוני יבוא לידי שימוש במספר רב יותר של יישומי ניהול ידע מאשר הוויקי האינטרנטי, מכיוון שהוא נועד לתת מענה לצרכים שונים של האנשים בארגון. השימוש בוויקי אינטרנטי נוטה להיות מוגבל וממוקד ליישום עיקרי אחד, כדוגמת וויקיפדיה שבה היישום של הוויקי הוא לאנציקלופדיה.
יפעת בריינר (13.09.08)
שיתוף ידע: הסביבה חשובה יותר מהתוכן
ארגונים צריכים להתחיל להבין שאם הם מנסים לשים מטרות מוגדרות ומדידות לשיתוף ידע , אז כנראה שהם לא הבינו עדיין את התחום וגורלם להיכשל בנושא זה. שיתוף ידע הוא מעשה התנדבותי ולא ניתן להכריח מישהו באמת לשתף ידע. אם אנשים בוטחים זה בזה, אז הם ישתפו. אם הם עובדים יחד ועבודתם תלויה האחד בשני, הם ישתפו. ניהול נכון (כולל ניהול ידע נכון) מתבטא ביצירת הסביבה התומכת ובאינטרקציות שיאפשרו את זה. הגדרת סטים של יעדים מדידים משמעו חיסול ממוקד של התנאים שיכולים לייצר סביבה שיתופית כזאת.
יפעת בריינר (9.9.08)
איך חברות יכולות לקבל תועלת מהוויקי?
סטיוארט מיידר מדבר במאמרו ב-website-magazine על התועלות שחברות יכולות להפיק מהוויקי. אם לסכם את זה בכמה משפטים, הוא אומר שהוויקי יכול להיות מאוד שימושי אם ברצוננו לאפשר גישה למידע הדרוש לעובד הממוצע ביום יום. לדוגמא FAQ, נהלים, הנחיות וכד'. ניתן לספק בקלות הרשאות עריכה לאותם האנשים (משאבי אנוש לדוגמא) שאחראים על המידע הזה ולתת הרשאות צפייה לכל אותם העובדים שצריכים נגישות לאותו מידע. הדבר מבטל את הצורך להפיץ את המידע הזה בעותקים קשיחים או במייל (שהרי ידוע שהמייל הוא מקום לא טוב לשמור בו דברים) וכך מאפשר לכל המידע להיות במקום אחד מרכזי ונגיש לכולם, בגרסה הכי מעודכנת.
ביטול השימוש בכל הנייר הזה היא גם דרך מצוינת לחסוך בכסף, בדלק ובהוצאות דואר ומאפשר לארגון שלך להיות קצת יותר ירוק.
יפעת בריינר (9.9.08)
ROI לוויקי - המחשבון שיגיד לך כמה כסף תוכל לחסוך
זמן רב שאנו שואלים את עצמנו מהו ה-ROI בדבר הזה שנקרא וויקי ואיך אנחנו יכולים למדוד האם משתלם לנו להשקיע בו כסף. ובכן, לאחרונה בנינו מחשבון ROI לוויקי למספר יישומים שנמצאים במרכזם של ארגונים רבים. תוכלו להיכנס ולראות כמה אתם יכולים לחסוך. לינק לחישוב ROI
יפעת בריינר (31.8.08)
פשוט הוא שם המשחק
ראיון מצוין עם קליי שרקי בקשר לגידול טכנולוגיות של מדיה חברתית בעסקים:
"התרגלנו שכאשר מוצגים ל-CIO (מנהל מערכות מידע) 2 מוצרים ולאחד מהם יש 30 פיצ'רים בעוד שלשני יש רק 12, אזי זה בעל ה-30 טוב יותר. עם כלים של מדיה חברתית, כנראה שההפך הוא הנכון. כאשר נותנים למשתמש הדיוט מן המניין לעבוד עם הכל, הוא יחזור בדרך כלל עם בקשה לפחות פיצ'רים ולפשטות גדולה יותר."
הפשטות היא הגורם המניע החשוב ביותר להטמעה חלקה של כלים חדשים:
"המודל הקוגנטיבי אומר שלא צריך להתייחס למחשב כקופסא אלא כדלת. דלת שאתם רוצים לעבור דרכה כאשר אתם רוצים להגיע למבוקשכם. אנשים לא רוצים דלת עם 30 ידיות שונות. הם רוצים גישה פשוטה וסטנדרטית לכל פיסת ידע רלוונטית עבורם."
שימו לב שהתוכנות שכבשו את שוק במדיה החברתית בצורה הגורפת ביותר הן התוכנות הפשוטות - Twitter, Blogger, וויקים למיניהם וכד'.
מנקודת מבטי, הפיתרון הנכון (והיחיד שיכול לעבוד באמת) היא תוכנה שהיא פשוטה מהיום הראשון, אך יכולה להתפתח עם המשתמש ע"י תוספים (plugins) כאשר המשתמש מתמקצע בה ומצליח להבין מה הוא צריך ממנה.זה, לדעתי, השינוי הגדול ביותר שכלי WEB 2.0 יכולים להביא לשינוי בצורת המחשבה של אנשים בקשר לשימוש בכלים אלה במטרה להשיג מטרות עסקיות.
יפעת בריינר (20.8.08)
מי נגד כמה?
לא יודעת אם שמעתם, אבל יש איזה ילד בן 14 בשם פרד עם קצת יותר 45 מיליון צפיות (עד עכשיו) ב-youtube ב-17 סרטיו. בנוסף, יש לו קצת פחות מ-290,000 איש שמנויים לתכנים שלו.
45 מיליון! הוא ניצח, את/ה הפסדת. לעולם לא תהיה לך תנועת גולשים כזאת. לעולם.
ומה לגבי פרסומות? האם את/ה מפרסמים באתרים שיש להם פחות תנועה ממנו? בטוח שכן. למה? הרי כל המטרה היא להגיע להמונים...
ובכן, אחרי שהבנו שכמות האנשים שמגיעים לתוכן שלך פחות חשובה (משמעותית) מאופי האנשים שמגיעים לתוכן שלך, למה לא להשתמש בזה?
רק בגלל שמשהו קל למדידה, אינו אומר שהוא חשוב. גם ההפך הוא נכון. תזכרו את זה בפעם הבאה שאתם מנסים למדוד את תרומת כלי ה-WEB 2.0 שלכם...
יפעת בריינר (11.7.08)